תואר ראשון בלימודי מקרא

• מקצועות חובה הומניים המופיעים בתעודת הבגרות מתוך הרשימה הבאה: תנ"ך, הבעה עברית (כולל עברית לבעלי תעודת בגרות ערבית, ועברית לאקסטרנים), ידע העם והמדינה/תולדות עם ישראל, היסטוריה, אזרחות, ספרות, מחשבת ישראל, אנגלית (ושפה זרה נוספת – אם יש). 
• סטודנטיות וסטודנטים שהתקבלו במעמד "לא מן המניין" משום שחסרה להם בחינת בגרות, נדרשים לגשת לבחינה במועד החורף הסמוך לראשית שנת לימודיהם הראשונה. על המועמדים הנ"ל למלא טופס מספר 1 המהווה תחליף לתעודת בגרות עד לקבלת אישור זכאות ממשרד החינוך. תלמיד שידחה בחינתו לקיץ מסתכן בכך שתוצאות הבחינה לא יגיעו במועד ודבר זה יגרום להפסקת לימודיו. מעמד "לא מן המניין" אפשרי אך ורק לשני הסמסטרים הראשונים ללימודים באוניברסיטה. בשום מקרה לא תתאפשר הארכת מעמד זה לסמסטר שלישי.
• מועמדים המבקשים להתקבל דרך אפיק המעבר מהאוניברסיטה הפתוחה, נדרשים ללמוד 6 קורסים בהיקף כולל של 36 נקודות זכות בציון 80 לפחות בכל קורס. מועמדים המבקשים להירשם באפיק המעבר, לחוג שאינו מופיע ברשימת החוגים של הפקולטה למדעי הרוח, יגישו בקשה לקבלה חריגה, לוועדת קבלה של הפקולטה למדעי הרוח בצירוף גיליון ציונים. הקבלה באפיק זה הינה לשנה א'. 

הלימודים לקראת התואר הראשון נלמדים במסלול דו-חוגי או במסלול חד-חוגי:

• מסלול דו-חוגי: הוא המסלול המקובל והנפוץ בו נלמדת תוכנית הלימודים במקרא לצד לימודים בחוג נוסף. תלמידינו נוטים ללמוד לצד לימודיהם בחוג למקרא גם בחוגים נוספים בפקולטה למדעי הרוח, ובהם: ספרות, לימודים קלאסיים, לשון עברית ובלשנות שמית, פילוסופיה, פילוסופיה יהודית ותלמוד ארכיאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום, לימודי הערבית והאסלאם, לימודי מגדר, מזרח אסיה, היסטוריה כללית, היסטוריה של עם ישראל, ב"א כללי וחינוך. בנוסף על אלה, האפשרויות לבחירת תחום לימודים נוסף מפקולטאות אחרות הן מגוונות וביניהם: תולדות האמנות, קולנוע, אנתרופולוגיה, סוציולוגיה, לימודי הסביבה, מדעי החיים ועוד. שילובים אלה אפשריים ואפילו רצויים, שהרי לימוד המקרא מקנה בסיס רחב במדעי הרוח בכלל, בחשיבה ביקורתית, ספרותית והיסטורית גם יחד ובשיח בין-תחומי.
• מסלול חד-חוגי: נועד לתלמידים מצטיינים החל משנת הלימודים השנייה. למסלול זה יתקבלו תלמידות תלמידים שסיימו שנת לימודים ראשונה מלאה בשני חוגים וציוניהם עמדו בדרישת הסף.

פירוט הלימודים בחוג למקרא

במהלך שנים א' ו- ב' לתואר התלמידות והתלמידים מתוודעים לקורסי יסוד שהם בגדר אבני בניין ללימודי המקרא, ביניהם: המבוא למקרא, נוסחים ותרגומים, פרשנות המקרא בימי הביניים, לשון המקרא וסגנונו, המקרא על רקע המזרח הקדום. הקורסים הכלליים מלווים בתרגילים שמטרתם להקנות את כלי המחשבה והניתוח הביקורתי של הטקסט המקראי. בשנה ג', על פי רוב, התלמידים לומדים בסמינרים מתקדמים שבמסגרתם נכתבות עבודות סמינר לתואר. לאורך שנים א'–ג' מוצעים קורסי בחירה עשירים, המרחיבים את הידע והתשתית בהבנת הסוגות הספרותיות השונות של המקרא, דרכי עיצובו, יחסו לספרות המזרח הקדום ויוון העתיקה, זרמים בביקורת המקרא המודרנית והקדם-מודרנית, לשון המקרא ותרגומיו העתיקים. באופן זה הסטודנטיות והסטודנטים למקרא רוכשים ידע מורכב וכן שיטות ניתוח והבנה של הטקסטים המקראיים, המאפשרים להם ליישם חשיבה ביקורתית רחבה לא רק על המקרא אלא גם על טקסטים רבים אחרים בתולדות הרוח.