מספריית המקצועות
המרפא בעיסוק מסייע למטופלים לרכוש, לפתח ולשמר תפקודים ומיומנויות, ובכך מאפשר להם להגיע לתפקוד עצמאי אופטימלי ולשפר את איכות חייהם.
אופי הלימודים - מסלול לימודי ריפוי בעיסוק
לימודי ריפוי בעיסוק בישראל הם בני שלוש וחצי שנים ומטרתם להציג את מגוון התחומים וצורות ההתערבות הטיפוליות בהם עוסק התחום ולהכשיר לעבודה בו. תוכנית הלימודים משלבת לימודים במדעי הרפואה (אנטומיה, פיזיולוגיה, נוירולוגיה, פתולוגיה, אורתופדיה, פסיכיאטריה), מדעי החברה וההתנהגות (סוציולוגיה, אנתרופולוגיה ופסיכולוגיה) וכן קורסים יחודיים העוסקים ביסודות הריפוי בעיסוק - תיאוריות, עקרונות ושיטות אבחון וטיפול בסוגים שונים של מגבלות ואוכלוסיות.
במקביל ללימודים העיוניים מתקיימת גם הכשרה מעשית במסגרות טיפוליות שונות, במסגרתה מתנסים באופן פעיל במגוון תחומי הריפוי בעיסוק. על ידי כך מיישמים את הידע התיאורטי שנרכש במסגרת הלימודים, רוכשים מיומנויות ונחשפים לאווירת המקצוע.
מהות המקצוע - למה ללמוד ריפוי בעיסוק
אנשים הנזקקים לטיפול מרפא בעיסוק משתייכים לאוכלוסיות ולקבוצות גיל מגוונות, החל בתינוקות וכלה בקשישים. מדובר בכל מי שמפאת מגבלה כלשהי, פיזית, התפתחותית, קוגניטיבית, חברתית או רגשית, מתקשה בניהול אורח חיים עצמאי ויצרני. הגורמים למגבלות יכולים להיות הפרעות מולדות, איחור בהתפתחות, מחלות, תאונות, זיקנה, גורמים סביבתיים-חברתיים או בעיות נפשיות.
הריפוי בעיסוק מקיף את כל תחומי התפקוד של האדם במסגרתם הוא מבצע את הפעילויות החיוניות בחיי היום יום – תנועה, תחושה, חשיבה, זכרון, למידה, טיפול עצמי, עבודה, קשרים בין-אישיים וחברתיים, ניהול משק בית, ניצול שעות הפנאי וארגון זמן. המטרה היא שיקום התפקודים שנפגעו, שמירה על תפקודים קיימים ומניעת נסיגה ונזקים עתידיים.
השלב ראשון של העבודה כולל אבחון וזיהוי של מקור הבעיה והערכת היכולות והכשרים של המטופל. בהתאם לממצאים עורך המרפא בעיסוק תכנית לשיקום וטיפול על פי מאפייניו וצרכיו היחודיים של המטופל, מפעיל אותה ומבצע מעקב והערכה של התקדמותו.
במסגרת הטיפול מסייע המרפא בעיסוק למטופל לרכוש מחדש, לפתח, לשפר ולשמר תפקודים ומיומנויות, תוך שימוש באמצעים מגוונים – עבודות יד, משחקים, כלים, מכשירים ומכונות. כמו כן כולל הטיפול לימוד והדרכה בביצוע פעולות שונות, הגברת הבטחון בביצוע הפעולות האלה, התאמה של ציוד ועזרים ותרגול השימוש בהם, התאמת הסביבה הפיזית למוגבלויות, התאמת פעילויות ועיסוקים לשעות הפנאי, ייעוץ והדרכה לבני המשפחה של המטופל.
היות ותחום הריפוי בעיסוק מקיף מגוון רחב מאד של בעיות, מרבית המרפאים בעיסוק מתמחים בעבודה עם קבוצות, בעיות או שיטות טיפול ספציפיות. הטיפול יכול להיות פרטני או קבוצתי, קצר טווח או ממושך, והוא יכול להתבצע במסגרת טיפולית ואף בבית המטופל. המרפא בעיסוק מהווה בדרך כלל חלק מצוות רב-תחומי ומשתף פעולה עם בעלי ובעלות מקצוע אחרים המעורבים בטיפול – צוות חינוכי, צוות רפואי, פיזיותרפיסטים, קלינאי תקשורת, פסיכולוגים, עובדים סוציאליים, ספקים, יצרנים וטכנאים של ציוד ועזרים רפואיים וכן בני המשפחה של המטופלים.
מקומות עבודה
מרפאים בעיסוק מועסקים במגוון רחב של מסגרות - בתי חולים, קופות חולים, מכונים טיפוליים ומרכזים שיקומיים, מוסדות סיעודיים, מוסדות ומסגרות חברתיות לפגועי נפש, קשישים ומפגרים, בתי ספר וגני ילדים של החינוך הרגיל והמיוחד, עמותות וארגונים כדוגמת אלי"ן ואקי"ם. ניתן לעבוד גם באופן פרטי, כעצמאי או במסגרת מכון טיפולי.
הכישורים הנדרשים
- יכולת אבחון ויכולת לעשות אינטגרציה בין סוגי מידע שונים שמתקבלים מהמטופל, משפחתו ואנשי המקצוע שמטפלים בו
- יוזמה, יצירתיות ויכולת להתאים את שיטות האבחון והטיפול למאפיינים הייחודיים של כל מטופל
- יכולת ליצור קשר בין-אישי טוב עם המטופל
- אמפתיה, סבלנות ורגישות כלפי המטופל ובני משפחתו
- התמדה ויכולת להשקיע זמן ומאמץ מבלי לצפות לתוצאות מיידיות ו/או משמעותיות
- יכולת להתמודד עם עומס רגשי
יתרונות וחסרונות של המקצוע
- עבודה מגוונת ורב-ממדית, ניתן להתפתח לכיוונים שונים
- תחושת סיפוק כתוצאה מהיכולת לעזור למטופלים
- טיפול במקרים שונים ומורכבים וחידושים מתמידים בשיטות הטיפול, דבר היוצר תחושת אתגר ועניין אך גם מצריך התעדכנות שוטפת
- מפגש עם מצבים ותופעות קשים ולא נעימים בקרב המטופלים
- למרות ההשקעה הרבה, לעיתים רבות הצלחת הטיפול מוגבלת ו/או מצריכה זמן רב, דבר העלול לגרום לתחושת תסכול וחוסר אונים
- התמודדות ממושכת ואינטנסיבית עם מקרים קשים יכולה להביא לעומס נפשי ושחיקה
- שכר ממוצע (במשך השנים ניתן להרוויח יותר בעבודה פרטית או בשילוב משרות)